קלסרים מוזמנים לספריה בבית פרטי – כדי להנציח את כל קטעי העיתונות שנכתבו על אב המשפחה שנפטר. כשדוד היה חי הוא היה דמות ידועה וחשובה בעולם העסקים. עבורי הוא היה לקוח נפלא, מעריך עבודת יד ואוהב איכות ברמה הגבוהה ביותר. אדם אנושי שרואה את הזולת בגובה העיניים, באשר הוא. כשהייתי צלמת, דוד היה זקוק לפורטרט שישמש אותו בעסקים, הוא הגיע אלי לסטודיו וצחק על המאמצים שלי לעלות על כסאות ושרפרפים כדי לצלם אותו מול העיניים העמוקות בצבע הירוק שהיה יכול להפנט אותי ואת העדשה – ידוע שיש אנשים שהנוכחות שלהם מול מצלמה היא עוצמתית, ודוד היה כזה. צ׳ארמר וג׳נטלמן מהסוג הקלאסי. למחרת בבוקר כשהגעתי לסטודיו חיכתה לי חבילה על יד הדלת: מתנה מדוד שפרפרף צבעוני בדיוק בגובה הנכון! זה רק סיפור אחד קטן על הדמות.
קטעי עיתונות יש על דוד המון! עשרות רבות. אולי מאות. אישתו הזמינה אצלי 5 קלסרים כדי שנשמור את קטעי העיתונות לנכדים שלו שיום אחד ישאלו עליו. את הקלסרים תכננתי בגודל של שמינית גליון כדי שיהיה מדוייק לכתבות גדולות ויהיה קל לקפל. את המנגנון הזמנתי מניו יורק מ TALAS, כולל את הברגים ומכשיר מיוחד שאמור להיות כמו פטיש שנועץ אותם בתוך הקרטון. הבד שעוטף את הקלסר בצבע חמרה ייבאתי מגרמניה לספרים שכרכתי בזמנו.
על הכריכה מבד שנבחרה רצינו להטביע את רשימת התוכן שהקלסר מכיל. בסוף החלטנו על כל הקלסרים להטביע את אותן 3 מילים: ׳דוד קטעי עיתונות׳, ובעמוד הראשון של כל קלסר אכין חוצץ שיהיו בו התאריכים של הכתבות, מעין תוכן עניינים.