דניאלה להבי - סיפור על אהבה ויופי

101 100 ב ן ממש י ך משל ה , עמ חנות מפעל בבית דניאלה להבי היה מותג קטנ אכ מבו 2005 בשנת טפר ליד המשרדימ וחנות במתחמ בזל בתל אביב, ומכירות דרכ חנויות ברחבי הארצ. המוניטינ של דניאלה גדל והלכ, והיה לה חוג של לקוחות נאמנימ שהלכו איתה מקולקציה לקולקציה. את השנה הזו פתחה בצילומ קבוצתי של כל הצוות שלה, לבושי לבנ ומ תכלימ אל האופק. גמ המהלכ התדמיתי הזה שיקפ את רוח החברה - חברה של אנשימ, שעובדימ ביחד, שחולמימ ביחד, מחוברימ ביניהמ ומחוברימ לערכימ של א תטיקה, ניקיונ ואיכות. זו הייתה גמ השנה שבה הצטרפ לחברה אורי להבי, בנה של דניאלה, וחולל בו טלטלה. כני תו של אורי לחברה לא הייתה כתוצאה מלחצ כלשהו מצדה של דניאלה, שהמשיכה להיות נאמנה לדרכה החינוכית, לאפשר לו להתפתח להיות אדמ יצירתי, לא להכתיב לו, לא להשפיע עליו. אפילו כאשר בחר ללכת לתיכונ "תלמה ילינ", ירבה להגיד לו את דעתה וציפתה ממנו שיכריע לבד. לאחר שהשלימ תואר ראשונ בלימודי פ יכולוגיה ומנהל ע קימ, העלה בפניה את הרעיונ שבמקומ להמשיכ לתואר שני, יחפש לעצמו עבודה וירכוש ני יונ ניהולי מעשי. אורי העריכ שהתואר השני לא יהיה חוויה משנה חיימ, לעומת עבודה בעולמ האמיתי. בשיחות ביניהמ העלתה דניאלה כבדרכ אגב את הרעיונ ש"אמ כבר ני יונ, למה שלא תעשה את זה כאנ, אצלי". החברה תמיד הייתה חלק מהמשפחה, וחלק מאורי. מעולמ לא שררה הפרדה ביניהמ, אכ הוא מעולמ לא ראה עצמו כבנ ממשיכ, וגמ דניאלה לא נתנה לו לחשוב שזה המ לול שהיא מתווה לו. בעצמ, לאיש צעיר ושאפתנ, עמ תואר אקדמי, החברה הקטנה, שבה העיצוב, הניהול והייצור מתרכזימ בעצמ אצל אדמ אחד - אמא שלו - לא נראתה נוצצת או אטרקטיבית בהשוואה לחברות גדולות יותר. גמ הדינמיקה הע קית, למרות שדניאלה עשתה כברת דרכ עצומה מאז הדירה ברמת אביב, עדיינ הייתה כשל חברה קטנה. דניאלה עדיינ ניהלה בעצמה את המו"מ מול בעלי חנויות ועדיינ נאלצה להפעיל את ק מה האישי ואת האינטיליגנציה הרגשית שלה כדי להניע את גלגלי המכירה והגבייה. אכ הרעיונ שזרקה לא נשאר תלוי באוויר. הוא הצטרפ לחברה. עידנ חדש נפתח. 2005 אורי הרימ את הכפפה. בשנת לפני כני תו של אורי, ריכזה דניאלה את כל פעילות הע ק בידיה: עיצוב, ייצור, מכירה וניהול. שליטתה בכול הייתה טוטלית. ברגע שאורי הצטרפ, אולי בזכות הקרבה הגדולה וההבנה העמוקה ששררו ביניהמ, הייתה חלוקת התפקידימ ביניהמ ברורה - דניאלה התפנתה לעיצוב, ל"קריאייטיב", ואורי לקח את מושכות הניהול. מטבע הדברימ, היו כמובנ מהמורות. נוצרו מחלוקות, אי ה כמות והתכתשויות. "מה אני יודע על ע קימ משפחתיימ?" הוא שואל רטורית, "אני ואמא שלי כתבנו את ה פר". האמירה הזאת משקפת, מעבר לגעגוע, גמ את המאמצ והרצינות שהשקיעו בבניית הנדבכ החדש במערכת היח ימ שלהמ - השותפות הע קית. המעבר מיח י אמא-בנ שהיו גמ החברימ הכי טובימ, עמ הבנה הדדית מושלמת, לא היה מובנ מאליו. שניהמ הבינו כי דווקא בגלל האינטימיות הגדולה, השותפות והמעורבות, יש צורכ בגורמ חיצוני, ולא הי ו לפנות ביחד לייעוצ כדי להקטינ את המתחימ ואת המחלוקות. המ עברו יחד תהליכ ייעוצי, וג של "קואוצ'ינג", אותו לקחו ברצינות רבה. דניאלה הייתה מגיעה מוכנה עמ רשימות של נושאימ, ועמ נקודות לדיונ. אורי מצדו כיבד את הדומיננטיות של אמו ואת הרצונ שלה לראות את הע ק כפי שהיה עד כה, בצלמה ובדמותה. אכ הוא הרגיש במקביל את רצונה העז בשחרור. "ברגע שעשינו את ההפרדה בינ הקריאייטיב לניהול", אומר אורי, "והיא התפנתה רק לעיצוב, היא עפה מבחינה יצירתית". דליה אחותה, שכמו דיויד ראתה