דניאלה להבי - סיפור על אהבה ויופי

67 66 בחלונ ראווה תיק שעשה לי 'וואו', היה מתברר לי שזה של דניאלה להבי. צריכ להבינ שתיק היה אז תיק", היא אומרת, "הוא צריכ היה להיות נוח ושימושי, לא להוציא ממכ 'וואו'". מרינה פיתחה יכולת לזהות מיידית את התיקימ של דניאלה להבי, ולכנ אינ פלא שכאשר לאחר חמש שנימ של עבודה בארצ, כשקיבלה טלפונ והקול בצד השני אמר בפשטות: "מרינה, שלומ, זו דניאלה להבי", הרגישה כאילו לשיחה הזאת חיכתה תמיד. התחילה מרינה לעבוד אצל דניאלה כמעצבת, כשהיא 1997 בשנת בהיריונ עמ בתה. במשרדימ בבית טפר המ היו אז ארבעה: דניאלה, מרינה, גזרנ ומזכירה. מרינה ודניאלה ישבו כתפ לצד כתפ ב טודיו ולכנ ניתנ לומר שמרינה הייתה שותפה אינטימית בעיצוב. אמ כי מרינה עצמה העדיפה לראות בדניאלה מורה. מכל מקומ, היא נמנית על המעגל הקרוב מאוד שראה את דניאלה בפעולה כמעצבת. התיקימ של דניאלה רכשו לעצממ את השמ המיוחד בזכות הפונקציונליות והנוחות. הכול ידעו שאלו שני המרכיבימ שדניאלה חושבת עליהמ לפני הכול. מרינה היא זאת שראתה כיצד מגיעה דניאלה לתוצאה הזאת: "היא ני תה על עצמה כל תיק. היא רשמה לעצמה בדיוק מה הצרכימ והציפיות שלה מהתיק, עד לרזולוציה מאוד גבוהה. כשבנינו את הכי ימ של התיקימ, מדדנו כל דבר". דניאלה ע קה בי ודיות בכל הנד ת האנוש הפנימית, מונה בקול את דרישותיה מהתיק: "אני רוצה תא לארנק, תא לדרכונ, תא ". כאשר הגיעו לעולמ הטלפונימ A4 למשקפיימ, תא שייכנ בו נייר בגודל הניידימ, מיד קיבל גמ הטלפונ מקומ משלו. היא הייתה מודדת את התיק, מ ובבת אותו, תולה אותו על עצמה, מתפעלת אותו עד שהייתה משוכנעת עד ה ופ בפונקציונליות ובנוחות שלו. הכתיב לדניאלה את עיצוב התיק, ואמ form follows function המוטו של , material רוצימ לשרטט את המ לול מראשיתו, יש להו יפ בהתחלה את ה- ממנו התחיל הכול. כדי להרחיב את מקורות ההשראה הרבתה דניאלה לנ וע לחו"ל. היא לקחה איתה את מרינה, הנ ה תובבו שעות ארוכות בתערוכות, לומדות מה חדש. הנ לא ה תפקו בתערוכות. גמ חלונות הראווה ברחובות שימשו מקור להשראה. כל פרט היה ראוי להטמעה לתוכ הרעיונ העיצובי של התיק: כי מז'קט, תפר מחולצה. דניאלה הדגימה כיצד יש לשימ לב