דניאלה להבי - סיפור על אהבה ויופי

73 72 דניאלה הייתה מנהלת מעורבת ואכפתית, משומ שאהבה קרבה ואינטימיות. היא קיימה בחייה מערכות יח ימ אישיות, אינטימיות, שהתב ו על היכרות קרובה ועל שיחות עמוקות. את תחושת האינטימיות הזאת ידעה לתרגמ למידה הנכונה ביח יה עמ עובדיה, ולהגיע לקשר של קרבה, אכפתיות ומעורבות אישית של כל מי שעבד אצלה, היא התעניינה בחייהמ האישיימ ודאגה לרווחתמ בעבודה. הייתה קשובה מאוד לתלונות ומיד ני תה לטפל ול דר. התוצאה הייתה יח י אנוש טובימ וקשרי עבודה ארוכימ ויציבימ. אורי מ פר שבתערוכות בחו"ל היו ה פקימ מ פרימ לו שאמא שלו היא הלקוחה היחידה שמתקשרת אליהמ כשמגיע משלוח ומודה להמ. בדרכ כלל רגילימ פקימ לקבל טלפונימ של צעקות על אי עמידה בזמנימ או בדרישות. דניאלה הפכה את הפרדיגמה. היא ידעה בחושיה כי ככה נכונ להתנהג, וכי זו גמ הדרכ שתביא לה את התוצאות הטובות ביותר. למרות החברות והרוח הטובה ששרתה על יח י העבודה בדניאלה להבי, הודות לאישיותה המיוחדת של דניאלה, לא ניתנ היה לשכוח לרגע שהיא ה"בו ". היא ידעה לנהל דיאלוג, להקשיב, להאציל מכויות, אכ היה ברור מעל לכל פק שהיא רואה בעצמה את נושאת האחריות לניהול הע ק, לפרנ ת האנשימ, לקו העיצובי ולתוצאות הע קיות, והתייח ה לככ בכובד ראש. היא הייתה אהובה מאוד על עובדיה, אכ לא נתפ ה כמע יקה רכה. יש אפילו יגידו שהייתה בו ית קשוחה. היא ידעה לכעו , היא ידעה לדרוש. הדבר שהכעי אותה יותר מכול היה השתמטות מאחריות. עובד שהלכ הביתה כי השעה הרשמית של יומ העבודה הגיעה, והשאיר אחריו משימה לא מבוצעת - הכעי אותה. היא לא הי ה לנהל שיחות הבהרה קשות עמ עובדיה, ואמ לא השתכנעה שהמ מתאימימ, היא ידעה לשלוח הביתה. הקרובימ אליה ידעו כמה קשה היה לה לעשות זאת. פיטורימ הדירו שינה מעיניה, אכ טובת הע ק הייתה מעל הכול, משומ שבשורה התחתונה הייתה זו טובת העובדימ עצממ. מצבמ האישי ורווחתמ של עובדיה היו חשובימ לה, אכ היא ציפתה מהמ להתמ רות מלאה. דניאלה הייתה תובענית, לא מוכנה להתפשר ומתעקשת לחזור שוב על פרטימ שנראו לה לא מושלמימ, לפעמימ היו מייצרימ מודל אחד אפילו פעמימ, אבל העובדימ ב ביבתה לא התמרמרו. הייתה הבנה שכאשר 10 זה יהיה שלמ ונכונ, דניאלה תדע את זה ותאשר מיד. את הביקורת, חו ר ההתפשרות והחתירה לשלמות ידעה לאזנ עמ תגובות של הערכה והכרת תודה. כאשר אחד העובדימ הצטיינ בביצועיו, היא לא ה תפקה רק בלהודות לו ולהביע את הערכתה, אלא הפיצה ברבימ את הישגיו ומשבחת אותו באוזני כולמ. על דניאלה כמע יקה אפשר ללמוד מאדמונד ביטונ, גזרנ ותיק ובעל . למרות ני יונו הרב, עמד אדמונד 2010 ני יונ רב שהצטרפ לחברה בשנת משתאה מול הידע של דניאלה, ובעיקר מול התעוזה שלה. "לפעמימ היא הייתה נותנת לי לגזור עור עמ 'דפקטימ', או לפחות ככה הוא היה נראה לי. לא מוכנ לגזור את זה. הייתי אומר, לא נוגע בעור כזה, אבל היא הראתה לי שדווקא הדפקטימ האלו המ היופי של העור. רק אצלה הבנתי את היופי שיש בעור מעבר לגזירה. היא הייתה מציעה צורות גזירה שלא הכרתי, שפחדתי אפילו לנ ות. אבל ממנה קיבלתי אומצ לגזור". דניאלה לקחה את אדמונד אל נבכי המח נימ, לחפש בהמ ביחד עורות שיענו על הדרישות שלהמ. גמ הוא למד להכיר את ההרגל שלה להישאר ב טודיו עד השעות הקטנות של הלילה, לחפש ללא לאות את הדגמ הבא, את שיטת הגזירה הנכונה, את הפתרונ היצירתי לדילמה בייצור. כמו מרינה ושאר עובדי ה טודיו, הוא לא הופתע להגיע בבוקר ולמצוא על שולחנו את הפירות של העבודה הלילית של דניאלה. דניאלה הייתה מעורבת בכל פרט בעיצוב ובייצור, העמיקה ושכללה את הידע שלה, ובכל תחנה במ לול הייצור של התיק היה לה מה לתרומ, הייתה לה עצה, היה לה פתרונ, היה לה ביטחונ בידע שלה. העובדימ קיבלו אותה כ מכות מקצועית, באשר היא מצאה את שביל הזהב בינ התערבות למעורבות, בינ שיתופ לבינ לקיחת אחריות. אדמונד ושאר העובדימ ראו בעקשנות ובחו ר הפשרנות של דניאלה שאיפה לפרפקציוניזמ, שהיה אחד מערכי המותג "דניאלה להבי". ייתכנ כי לא תיארו לעצממ כי מאחורי השאיפה הזאת לשלמות, הנכונות לחזור ולעשות ולחזור על כל דבר עד לתוצאה המושלמת, מ תתר גמ מניע נו פ, שונה: חו ר ביטחונ. כמו כל יוצר מצליח שההצלחה לא גזלה ממנו את צניעותו, דניאלה נשארה תמיד עמ חו ר ביטחונ מ וימ עליו העידה בעצמה: "חששות תמיד יש. מהפרט הקטנ שהדברימ לא ייצאו מ פיק טוב. שלא אצליח להתגבר על רמת ייצור ואפילו כמעצבת יש כל יומ את העניינ שצריכ לעצב משהו חדש, ומי יודע כמה נהיה יצירתיימ, האמ הקולקציה תהיה טובה כמו הקודמת. תמיד יש בי חו ר ביטחונ שמכריח אותי לשבת עוד שעות וכאילו להוציא את הדבר הבא. יש את הפחד הזה שאולי לא אהיה מחר כל ככ יצירתית". To u g h L o v e