דניאלה להבי - סיפור על אהבה ויופי

83 82 ב י ת משל ה בשנימ שהיא בונה את עצמה מקצועית וע קית, דניאלה לא מניחה ידה מבניית המשפחה והבית ביחד עמ שוקי, שהיה אז שותפה הע קי. לאחר מגורימ בשכירות בצהלה, מחפשת המשפחה - דניאלה, שוקי, אורי, אלונ והכלבימ - קנ מבטחימ למגורי קבע. שוקי היה כמובנ חלק מהתהליכ של חיפוש מקומ אבל הוא נתנ לה את המושכות. הוא ידע שכמו בעיצוב, גמ כאנ היא "תרגיש בבטנ" את הבחירה הנכונה. היא חיפשה שכונה שקטה. לאחר צהלה היוקרתית, ידעה בבירור שלה ולמשפחתה לא יתאימו החיימ בשכונת יוקרה, מה שפ ל את ביונ. היא אהבה מאוד את שכונת ילדותה, אכ לנוכח האופי היוקרתי שהשכונה לבשה עמ השנימ, ידבק בה, וזה היה - ככ מעיד שוקי show off חששה שניחוח כלשהו של - הדבר הכי רחוק ממנה. כאשר ראתה את המקומ בקריית אונו, הרגישה מיד שכאנ היא צריכה לבנות את ביתמ. את תכנונ הבית עשתה יד ביד עמ תמי בנ דרור חברת ילדותה האהובה. לאחר שהשליכו לפח תוכניות רבות, התווכחו והתנצחו, נבנה לב ופ הבית. דניאלה הפעילה בתכנונ הבית את אותה הרגשת בטנ, נתמכת בכל הידע העיצובי והטכני שרכשה. היא ידעה לעשות את ההמרה של הידע שלה בתחומ התיקימ והאופנה, אל תחומ הבנייה והאדריכלות. הגמ שהייתה מוקפת אנשי מקצוע, מהאדריכלית ועד אנשי הביצוע, הייתה מעורבת בכל פרט והייתה פו קת אחרונה. כפי שיכלה לראות בחתיכת עור את הקולקציה המוגמרת, ככ יכלה לחזות מראש, מתוכ הפרטימ הטכניימ, את הקומפוזיציה העיצובית השלמה של כל חלל. היא ידעה איפה יוצב כל כי א, מי יֵשב עליו ומה הוא ירצה לראות מכל כיוונ. תשומת הלב לפרטימ לא נבעה רק מקפדנות אלא מתוכ תפי ה עיצובית. ככ לדוגמה עיצבה את אזור חדר האוכל וחדר המגורימ כחלל אחד, אכ תחמה את הריצופ בכל אזור על ידי "קאנט" של מרצפות מאורכות, ככ שכל אזור מוגדר על ידי שטיח נפרד של מרצפות. התוצאה היא תחושה של מרחב מצד אחד, והפרדה ואינטימיות מצד שני. רק מעצבת כמוה יכלה להבינ כיצד ניתנ לרתומ פרט עיצובי לא גדול בריצופ להשגת תוצאה כל ככ אפקטיבית. היא יישמה את הידע וההבנה העיצובית שלה בכל פינה בבית. שוקי מ פר שיומ אחד, בעיצומה של הבנייה, הוא הגיע לבית ומצא את הפועלימ מפרקימ את הריצופ במרפ ת הגינה המחוברת לחדר האוכל. ה תבר שבריצופ החוצ לא נשמר קו רצופ אחיד עמ קווי המרצפות הפנימיות, ככ שהעינ נתקלת במראה לא אחיד שיכול ליצור אי שקט, מבלי שה יבה תהיה ברורה. דניאלה ידעה מהמ העקרונות שיוצרימ הרמוניה ושלמות א תטית, וידעה ליישמ אותמ בכל מה שעיצבה או יצרה. כל אחד מהבנימ היה מעורב בעיצוב החדר שלו לפי טעמו. הבית היה ביתי, חמ והרמוני והשרה שלווה ומזמינ. המ אירחו בו משפחה וחברימ והצליחו לבנות לעצממ חלקה קטנה של אושר. דניאלה אהבה מאוד את הבית שלה. כאמור היא לא הייתה עקרת בית, לא בנשמתה ולא בייעודה, אבל הייתה בהחלט אדמ ביתי בעל יצר קינונ. היא מאוד אהבה לארח בבית שלה, לבשל אוכל נהדר על פי מתכונימ שלא ידעה לשחזר. אלונ מ פר: "כשביקשנו ממנה לחזור על תבשיל טעימ בטירופ, היא הייתה חוזרת עמ תבשיל אחר - נהדר אבל אחר". הבית נראה תמיד נעימ אכ לא ממושטר. בעוד שבייצור הייתה פדנטית ושואפת לשלמות, גישתה כלפי הבית הייתה נינוחה. ליויה אומרת שאת האלגנטיות, ה גנונ והשאיפה לאיכות ולדיוק. קיבלה מג'ינ אמה. ב ביבתה הביתית זה הורגש היטב. למרות היצירתיות הגועשת שבה, המגירות שלה תמיד היו מ ודרות. הכלימ במטבח היו מ ודרימ באופנ הגיוני כמו שהיא רצתה. האחות הקטנה, שדליה חששה לגור איתה בגלל הבלגנ והיעדר ההרגלימ, גדלה להיות אדמ מ ודר. זה היה חלק מהמעשיות שלה. היא הבינה שה דר הוא תנאי הכרחי להתנהלות תקינה של החיימ, שיצירתיות זקוקה ל דר ולמשמעת. היא לא הייתה אגרנית, ככ שאפ פעמ לא היו בבית ערימות חפצימ המונחימ כאבנ שאינ לה הופכינ. "אחת לכמה זמנ", מ פר אלונ, "הייתה פושטת על הארונות בבית, וכל מה שלא השתמשה בו או לא זכרה מתי השתמשה לאחרונה, היא פשוט הייתה מוציאה". התוצאה הייתה התחדשות מתמדת, ואווירה נעימה של דר. הבית גמ תאמ את אורח חייה: היא ניהלה חיימ בריאימ, ע קה ב פורט, שחתה והתעמלה, והשתדלה לאכול מזונ בריא. הכול בנחת וללא פנטיות אכ מתוכ אמונה שאורח החיימ הזה י פק לה את האנרגיות שהיא כל ככ צריכה בקריירה התובענית שלה.