בת 60 ורוצה לעשות מעשה.
השורה התחתונה היא שאני מחפשת שטח, כ 180-200 מטר, באזור שקט, שיכול לשמש לי ולבעלי האהוב למגורים וחלק מהשטח ישמש לעסק העצמאי שאותו אני מנהלת.
כעירונית מלידה חדורת שמחת חיים שעוד נשארו לי משנות ה-70 המאושרות, המחשבות על תל אביב מבלבלות: מצד אחד זה הבית. גלריות, חברים, סרטים, מסעדות לכל מצב-רוח, חתולים וכלבים שחיים יחד, עיר מלבבת תוססת ומגרה את היצירתיות והאינטלקט.
מצד שני נהגים שהיד שלהם לוחצת על הצפצפה בקלות בלתי נסבלת, אומללות של מעוטי יכולת שתלויים בנדבנות של יושבי בתי-הקפה, מחירים של מותגים ללא קשר למציאות: עיר של עשירים.
וכאן אני מגיעה למחשבה על נטישה, השלמה עם "זה לא בשבילי" יותר. העיר החוגגת הזאת נפלאה אבל מתנהגת כמו צנטרפוגה בסחרור.
אתחיל מהלך: אהייה השבב שיעוף החוצה בכח הסיבוב –
אני מחפשת מקום שהמחירים בו יהיו הגיוניים ואוכל לחיות בו, לכתוב, לכרוך, לתרגל יוגה, לבשל ולארח.
החלטתי לפתוח דיון: סוכני נדל"ן מתמחים לפי אזורים ומאחר ואני לא יודעת איפה אמצא את השטח המבוקש, אין סוכנים שאוכל להתיעץ איתם.
אני לא רוצה להתרחק מתל אביב יותר מידי, 20-30 דקות נסיעה לעיר מקסימום. ממש לא חולמת על צמוד-קרקע, גידול מלפפונים זה לא אחד מהחלומות שלי בסיבוב הזה.
זאת אולי המהפכה הפרטית שלי. מהפכה גדולה אנחנו לא מצליחים להרים כאן, אז אולי הפתרון הוא לצאת מהמרוץ.
חברים יקרים, אני רואה באינפו' (data) שפייסבוק ובלוג זה מאפשרים לנו כפלטפורמה לשימוש אישי: אני פונה לכולם כשגרירים לחיפוש, אם אתם שומעים על מקום שיכול לענות על המחשבות שלי – give me a holler