״מי שצילמה את התמונה היא בת דודתי תמי פרי, שעדיין עוסקת בצילום. בעטיפה רואים את הגב שלי, ולא את הפנים. אני לא זוכר אם זה היה במודע או שלא, אבל זה מייצג את מה שהרגשתי באותה עת. מוסיקאי שחושף את המוסיקה שלו, ולא את עצמו. אני בהחלט מתחבר לתמונה הזו היום, בהסתכלות לאחור"
עטיפות תקליטים היה כיף לצלם. זה שטח יצירתי, וברוב הפעמים יש מעצבים שמכתיבים את הרעיון. בצילום העטיפה הזה המעצבת היתה מיכל לויט, אחותו של יוני וגם היא – בת דודתי! מיכל העבירה סקיצה שבה יוני יושב עם הגב למצלמה ואנחנו -אני ואבי קורן, צלם קולנוע מכובד ומוכשר בזכות עצמו, שעבד איתי כתאורן בפרויקט הזה, הכננו את הסט בהתאם. התאורה היתה כדי לקבל סילואטה של יוני מנגן ואפשר לזהות את הדמות שלו גם מהגב… כל כך ייחודי. הוספנו פנס גם מתוך הפסנתר כדי לקבל הילה מסביב לראש – מה שהצדיק את עצמו לאורך הרבה שנים. ההילה קיימת
סיפורן של עטיפות האלבומים הישראלים
את עטיפת התקליט ״שמוליק קראוס – המיטב״ צילמתי בזמן צילומי הסרט ״סוסעץ״. סירטו של יקי יושע. העבודה על הסרט נמשכה חודשים רבים ובמשך ההפקה הייתי כל הזמן על הסט. האנרגיה של הסרט נבעה מהאופי יוצא הדופן של יקי יושע בתערובת מכובדת של שמוליק קראוס – יחד זה גרם לעשיית הסרט להיות יצירתית, ומטורפת למדי. בדיעבד אני שמחה מאוד שהשתתפתי בחווית הסרט כי ירשתי משם חברויות לכל החיים עם יקי ודורית יושע אישתו שהיתה מעורבת בכל פרט בהפקה והנהלת החשבונות של הסרט.