נמי, ששמה שונמית, כתבה סיפורים מהבית שגדלה בו, על ההורים שלה, ההורים שלהם, החינוך היקי שקיבלה. הסיפורים יפים ומלאי הומור. כיף לקרוא את הרשימות – והן הפכו לבסיס לספר. חיברתי לנמי את הביוגרפית יעל מירון כנעני והן נפגשו וערכו את הטקסטים. הסיפורים הפכו לסיפור אחד עם פרקים – שאפשר היה עכשיו לעצב אותו לספר. הוספנו תמונות וצבעים – ויש לנו ספר שכולו נכתב על ידי נמי בגוף ראשון.
העיצוב היה שילוב רעיונות של הגרפיקאית הנהדרת שלי מיכל אקרמן ושל הבת של נמי, שהייתה מעורבת בתהליך כולו ותרמה רבות להצלחת הספר.
