תנועה ציבורית היא ׳גוף׳ אמנות שפועל החל מ -2006. פרפורמנס במוזאון תל אביב, אוצרת רותי דירקטור, שהשאיר אותי מבולבלת ומבסוטה.
הקבוצה הצעירה של השחקנים/אמנים מתנהלת במוזאון ומציגה מייצג אמנותי שיש בו רמזים למציאות הקשה שאנחנו מסתובבים בה, עם חוש הומור ועם זיקה ברורה לעבודות אמנות מימי הכרזת העצמאות ואילך בארץ. הסיפור מתאר את חיי התמונות במוזאון, (מנקודת מבט של התמונות), איך התחיל המוזאון בתל אביב (בשדרות רוטשילד 16 מתחת לדירתו של מאיר דיזינגוף), איך נבחרו התמונות, האוסף הלאומי – הקשר שלו להכרזת העצמאות ויותר מהכל – הקשר בין האמנות ומוזאון ובין הכרזת העצמאות של מדינת ישראל.
אנחנו, כאזרחים ב 2015, 67 שנים אחרי ההתכנסות באולם בשדרות רוטשילד – נמצאים במקום שמשחזר את המעמד והתפאורה שהיו שם. הקבוצה תנועה ציבורית זזה ומתנהלת באופן קומי, תאטרלי, צועדים בסך – קופצים ומציגים לזכרון הקולקטיבי שלנו גלויות בחלל הגלריה שהן טקסיות. הכוראוגרפיה זזה מחדר לחדר במוזאון והקהל מתרוצץ אחרי הקבוצה הצעירה והאנרגטית. המייצג מעורר מחשבה ומגרה זכרונות.
למרות הבלבול שחשתי בסיום ההופעה אני מאוד ממליצה לבקר ולהשתתף באחת מההופעות של ״אוסף לאומי״. בשורה התחתונה – אהבתי!