צלם אוהב צילומים? פילמים? תמונות? זכרונות? ברור שאוהב. אוהב גם תמונות גם זכרונות, גם מפותחים על ניר וגם פילמים. אז כמה פילמים אפשר לשמור? אני כבר לא יודעת. יש לי אלפים. אלפים של פילמים. עשרות אלפי פריימים.
ארגזים בארונות, במחסנים, בשקיות פלסטיק, בשקיות מבד – מאות מעטפות של פילמים עם כל מיני כתוביות עליהן. ברוב המקרים חשבתי שלעולמי עד לא אשכח את משפחת פורטונה משנת 1989, אבל למעשה…. אני מסתכלת על עשרות הנגטיבים בשולחן אור והצילומים האלו לא מזכירים לי דבר וחצי דבר. פשוט לא ברור מה עבר לי בראש כשעל המעטפה הלבנה מהמעבדה כתבתי ״ורה קריגל״. נו… ומה עכשיו? ורה קריגל יקרה, אם את מכירה את עצמך בצילומים כאן – בואי לקחת אותם כי לצלמת אין לב להפרד מהנגטיבים.
לפני 12 שנים בערך עברנו סופית לדיגיטלי, מעבר קשה אבל כשמסתכלים על הארגזים עם הנגטיבים הרבים, זה מעבר טוב. מאז נולדו לי עוד כמה כוננים חיצוניים. כל העבודות שמורות בכוננים לפי שנים. כוננים חיצוניים זאת מְגֵרה אחת, לא ארון עם ארגזים, הרבה יותר קל להתנועע עם מגרה אחת מדירה לדירה ומעיר לעיר.
אכניס קצת תמונות מהנגטיבים הרבים שמצאתי ואתם תגידו – אם מזכיר לכם מישהו – תכתבו לי, כל רמז יעזור כאן.
חברת הייטק רבות עם שמות כמו אדנת (קיימת??), מג׳יק, סיסקו, מוטורולה ועוד ועוד
אני סורקת דוגמאות של פריימים ואינפורמציה דלה שיש לי מהמעטפות של הנגטיבים, כל פריים כאן הוא דוגמא ל-150 תמונות לפחות ולפעמים מאות תמונות, תעזרו לי להפיץ ולגלות עבר של מי כרוך אחרָי והאם שווה להיות אדוקה ונאמנה לנגטיבים הרבים האלו