ראומה ויצמן, אשת נשיא המדינה ה-7 עזר ויצמן, נולדה ב 1925 בלונדון.
טרם הגעתה לבית הנשיא פעלה רבות למען ילדים מוגבלים במסגרת ארגונים חברתיים שונים. בצעירותה ועוד לפני קום המדינה התנדבה לעזרה בטיפול בילדים שהגיעו לאחוזת ורבורג בבלנקנזה שוכנת בפרבר האמיד של המבורג לגדות נהר האלבה. במהלך ינואר 1946 האחוזה הועמדה לרשות הג’וינט, מוכנה לקליטת הילדים שיגיעו מברגן בלזן.
היו 3 גלים שבהם הגיעו יתומים לאחוזה: בינואר 1946 הגיעה קבוצת של 105 נערים ונערות ממחנה ברגן בלזן. במהלך אפריל 1947 הגיעו באופן עצמאי עוד 60 בני נוער לבית בבְלָאנְקֶנזֶה. שנה מאוחר יותר הגיעו עוד 150 ילדים קטנים. ראומה ויצמן הצעירה היתה להם לאחות גדולה. היא מספרת שהתשמשה בכל הכילים שהיו לה: חליל שסחבה איתה מסמינר הקיבוצים בארץ, שירים שזכרה מהקיבוץ וסיפורים יששובבו את נפשם הפצועה.
את הזכרונות של גב׳ ויצמן בתמונות וכותרות קיבלתי ממנה לפני כ-15 שנים, כדי לערוך עבורה אלבום מייצג שבו סיפורהּ.
בסוף 2015 פגשתי את ויצמן בתערוכה לגיוס כספים בתל השומר והיא סיפרה לי את קורות האלבום והצלחותיו. ביקרתי את גב׳ ויצמן בביתה וראיתי איזה מקום כבוד יש לו בבית הזה שלא חסרים בו דברים יקרי ערך ונוסטלגיה. אספתי את האלבום הנפלא כדי לשפר, להדביק ולתקן את הכותרות שמאז נדרש להן עידכון פרטים. למיפגש הנעים והחברי הזמינה גב׳ ראומה ויצמן את מי שהיתה בבְלנקנזה הילדה גולדי והיום זהבה מוסקוביץ וגרה בבית יצחק עם משפחתה. ראיתי את התמונות של גולדי כילדה ושמעתי את הסיפור שלה עם חיים שהיה מעט גדול ממנה והם הגיעו לבית היתומים יחד. האלבום היום מקבל פייסליפט אבל התמונות הן התמונות המקוריות והסיפורים מרגשים מאוד.
בחרדת קודש אני מחזירה את האלבום לבעליו ומברכת בחיים ארוכים ובריאים – גב׳ ראומה ויצמן העשרת אותי בפגישות נפלאות ואני מודה מקרב לב על ההזדמנות להכירך.
ביום השואה ב-5 במאי 2016 גלי צה״ל הכינו תוכנית ״כמו מזוודה נטושה בתחנת רכבת״ עם ציפי גון גרוס שראיינה את ראומה שוורץ-ויצמן עם שישה מניצולי השואה בהם טיפלה כילדים. תוכנית מעוררת השראה, מרגשת מאוד!!
