לכבוד יום האהבה בט״ו באב התקשר אלי בחור שרוצה להכין מתנה אקורדיון מעוצב לחברה שלו. כל זה נשמע פשוט, עד ששומעים את הסיפור המלא: אבא שלה נפטר לאחרונה ובמשך ה׳שבעה׳ נמצאו פתקים שהוא שמר מהילדות שלה, פתקים שהשאיר לה בבקרים כשהגיש לה ארוחת בוקר היה מברך אותה בפתק אהבה קטן. פתקים קטנים שהם עולם שלם לבת שאיבּדָה את אביהּ לאחרונה.
בזהירות התחלתי לטפל בפתקים: דבר ראשון צריך היה ליישר אותם: ״לגהץ״ תחת משקולות ליממה. אחרי שהפתקים התיישרו כמה שאפשר, הדבקתי אותם בדבק נייר כדי שרטיבות לא תיגע בהם לניירות מעט יותר גדולים מהפתק עצמו. הנייר נטול חומצה ישמור על הפתקים מפגעי הזמן. במקביל חתכתי את התמונות בזהירות – שהרקע לא יפריע או יתערב בנושא.
ההכנות הסתיימו והתחילה עבודת העיצוב שאני כל כך אוהבת. ניירות צבעוניים ורקעים עם דוגמאות מקשטים כל תמונה: מצד אחד זה אקורדיון עם זכרונות ילדות ומצד שני אלו זכרונות מאדם שאיננו עוד. קו דק בין עיצוב שמח של יום הולדת לבין עיצוב קודר לזיכרון והנצחה. עדיף איפוק בגודל המסגרות ובצבעוניות.
המתנה ניתנה וגרמה שמחה לבת: החבר הרגיש שלה יודע מה ינחם את חברתו ביום שהוא גם עצוב וגם שמח עבורה.
