מיכה פרי, ספר לזיכרו

את הספר לזיכרו של אבא שלי הכנתי 10 שנים לאחר מותו. העבודה על הספר היתה מורכבת וארוכה. יותר מכל דבר, זאת היתה פרידה מאבא, סיכום חייו. העבודה על הספר דרשה ממני ללמוד על המאורעות שעבר – בלעדיו. ידעתי את הסיפור בגדול אבל ספר דורש הבנה עמוקה של ידע, בחירה איך לספר את הסיפור וכל החלטה בפני עצמה נראתה לי הרת גורל.

התהליך התחיל כשבאחת האזכרות חבר טוב של אבא אמר בנאום ההספד שלו שצריך להנציח את מיכה בספר. באופן אינטואיטיבי חשבתי לעצמי שהוא מטיל עלי מבחן קשה מדי ושאלתי אותו בחשש בסוף האזכרה איך אוכל לעמוד בזה? הוא חייך ואמר: ״נעזור לך״. 

לאבא היו חברי נפש ושלושה מהם התכנסו יחד תחת הכותרת ״מועצת החכמים״ שלי, כדי לחשוב איתי איך ארים את הפרויקט הזה. באותו זמן כבר הוצאתי ספרי זכרון רבים, אך ספר לזכר אבי זה מעורבות שהיה לי קשה להבין מאיפה מתחילים…. אין טוב ממועצת חכמים שחברים בה מיקי כהן,  נמרוד אשל, ונתן שחם. 

שלושה ענקים שגדלתי לצילם. על חברויות כאלו כתב חיים גורי את שיר הרעות: נלחמו, למדו, התחתנו, התבגרו וגידלו את הילדים שלהם כ״דור שני״ קלאסי: אנחנו הילדים של הפלמ״חניקים, ינקנו את הארץ בטיולים ובצ׳יזבטים, מרגישים ומכירים את קרבות החטיבות, וקצב הלב מואץ כשעומדים בהמנון ״לִפְקֻדָּה תָּמִיד אֲנַחְנוּ, תָּמִיד אָנוּ, אָנוּ הַפַּלְמָ"ח״, ילדי שיבולת וחרב. 

ההחלטה הראשונית הייתה להפיץ מכתב לחברים רבים שישלחו סיפור על אבא במחשבה שנוכל להרכיב מהסיפורים ספר בתוספת תמונות וכמה מסמכים. המחשבה הזאת התגלתה כשגוייה: הסיפורים אמנם הגיעו אך לא היה בהם רצף רעיוני והם עמדו כל אחד בפני עצמו עם חורים גדולים בסיפור ביניהם.

נתן שחם הציע שיקח את המכתבים שהגיעו ויערוך אותם לטקסט לספר. עברו כמה חודשים ונתן שלח אות שהוא סיים את העבודה שלקח על עצמו ואפשר להיפגש. אני זוכרת טוב את הפגישה שהתקיימה בבית קפה ברמת השרון עם ״מועצת החכמים״ שלי: היה מרגש! קיבלתי מנתן טקסט בן 35 עמודים מנוסחים כמו שרק הוא יכול היה לספר על אבא שלי. החל מסיפורי ההליכות שלהם כחבורת הילדים ל׳בית חינוך׳ משכונת הבתים שגרו בה בסמיכות ועד הימים שהקימו יחד את מוזיאון הפלמ״ח ברמת אביב, היכרות הדוקה מלאה אהבה ותוכן של 70 שנים.

התחילה עבודת הגרפיקה. סרקתי למעלה מ-600 תמונות עד שהחלטתי על הנבחרות שיכנסו לספר. בסופו של דבר הצמצום והדיוק של הספר מוכיח ש׳פחות זה יותר׳. אתם מוזמנים לעיין בתוצאה בלינק למעלה. ההבדל בין הספר הדיגיטלי והספר הפיזי/המודפס הוא שבאחרון יש 3 סוגי נייר: סוגי פרגמנט מיוחד ועליהם הדפסה של צילומים, אינסרט נוסף בספר בנוי כמו ״כנפיים״ שנפתחות – זה מופיע בספר הדיגיטלי אבל לא מרשים כמו במציאות. הספר הזה זיכה אותי בהרבה מחמאות והביא איתו זכרון נפלא מאבא והרבה עבודות נוספות. תהנו!