סיפור חייה של סוניה הרטמן מספר על ילדה אמיצה, חדת ראיה, סקרנית ונבונה. למזלה המשפחה לא התפרקה וההורים נדדו עם סוניה ביבשת החשוכה כדי למצוא אור ולשרוד. גם אמא של סוניה, יוכבד היתה דמות עצמאית וחזקה. תחנות המעבר התחילו בפולין מפלניצה, דרך Brest Litowsk, שם שהו עד יוני 1940. משם התחיל מסע הגירוש לסיביר שלקח 6 שבועות ברכבות, כששוחררה המשפחה מסיביר הם נסעו דרומה לאוזבקיסטן, וניסו את מזלם בעבודה באוזבקיסטן ובטג׳יקיסטן בחוות חזירים. שנות הנדודים של המשפחה היו ארוכות ומפותלות: חזרה ללודג׳ בפולין, משם בסיום המלחמה לאיטליה וסוניה שהיתה חלק מקבוצת צעירים מאורגנים מתנועת ״השומר הצעיר״ באונית המעפילים ״ל״ה גיבורי גוש עציון״, עד הגרוש הנוסף לקפריסין.
ממחחנה המעצר בקפריסין אחרי 4 חודשים סוניה עברה עם קבוצת המעפילים הצעירים שהיתה חלק מהם באוניה, והגיעה לקיבוץ ׳שער הגולן׳. מכאן עברה עם קבוצת חלוצים והקימו יחד את הקיבוץ שבו היא מתגוררת עד היום, מגידו. סוניה למדה בבית ספר לאחיות ועבדה שנים רבות בקיבוץ כיד ימינו של הרופא של הקיבוץ. סוניה היתה נשואה לאברהם הרטמן ז״ל, שהיה כמוה פליט מאירופה, יחד הם גידלו 3 ילדים, 10 נכדים ונינים רבים.
המסע של סוניה הוא לא רק שלה, זה סיפור של דור שלם שברח וניסה להנצל ממוות. נשים נוספות חיות בקירבנו עם ׳סיפורי סוניה׳ רבים והסיפורים האלו חייבים להשמר ולהכתב. עליהם ובזכותם קמה המדינה, הבית הדמוקרטי של האנשים שמאמינים בחופש החלטה. סוניה היא כזאת!
הספר הזה יצא בזכות כמה אנשים: ראשית בנה של סוניה, דני, שהיה איתי בקשר לאורך כל הפקת הספר שלקחה כשנה. דני גישר בייני ובין סוניה שחגגה כבר את שנת ה-91 שלה, וכמו לכולנו יש מוגבלויות בטכנולוגיה עכשווית, דני עשה איתי הגהות, תמך כשצריך היה לסוע לקיבוץ מגידו ותמיד היה פנוי לענות על כל שאלה. שאר בני המשפחה: דליה, אבנר ובנצי שהיו בכל שעה שצריך היה למצוא מסמכים שנעלמו ועוד… הביוגרף הנפלא משה נשרי שראיין בסבלנות וברגישות את סוניה וכתב את הסיפור שלה בשפתָהּ, באופן הכי אוטנטי, זורם, קריא ומרתק! סורק התמונות הכי טוב בעולם, הלוואי וזאת היתה הגזמה, אבל זאת לא! ערן אקרמן המקצועי והאמין! המעצבת הנהדרת מיכל שעבדה איתי על תיקונים בסבלנות שוב ושוב, ושוב, ולא התייאשה מכמות השינויים, תודה מקרב לב! אחרון חביב, כרגיל, בית הדפוס שעומד לצד לוח-הזמנים הצפוף שלי ומרים את הכפפה כל פעם מחדש! ע.ר. הדפסות. תודה לכולם. רק פרויקט עם אהבה מגיע לסיום מוצלח כל כך, והספר הזה מרגש ויפה מאוד.
בראש כל התודות אני מודה לסוניה שפתחה את ליבה ונאותה להזכר ולתאר לנו פרטים מחייה. בריאות וכל טוב לך סוניה יקרה!
